אחת התגובות לטראומה היא אלרגיה, תגובה למשהו שאנחנו באים איתו במגע ע״י נשימה, אכילה, מגע.
אם מסיבה מסויימת יש רכיב כלשהו שמעורר אצלנו תגובה אלרגנית, כל פעם שנבוא במגע עם האלרגן תתעורר אצלנו האלרגיה.
תאי הגוף מכילים זכרונות ומידע הרבה יותר רחבים ממה שאנחנו יודעים.
בעזרת פענוח של המידע שהם אוגרים אפשר לבודד את הסיבה בגללה האלרגיה נוצרה מלכתחילה, ולעזור לגוף להגיב לרכיב בצורה פחות היסטרית, לפחד פחות מהאלרגן ולאפשר מיתון והרגעה של סימפטומים, עד שמתאפשר לו שחרור וחופש מול האלרגן.
אם האלרגיה תעבור או לא – זה תלוי במספר גורמים ובצורך האמיתי של הגוף והנשמה באלרגיה, אבל גם אם האלרגיה לא תעבור לחלוטין, יהיה הרבה יותר קל להתמודד איתה, והתגובות יהיו פחות קשות.
כמו שיש אלרגיה פיזית יש גם אלרגיה רגשית. רגש שמוגדר אצלנו כ״אסור״ יעורר אצלנו תגובה מוגזמת כל פעם שיתעורר, וכל סיטואציה בה יהיה חשד שהרגש הזה יתעורר – נירתע ממנה או שתעורר אצלנו חרדה.
אוכל שאנחנו אלרגים אליו אנחנו יכולים לבחור לא לאכול, אבל רגש שאנחנו אלרגים אליו אנחנו לא יכולים לבחור לא להרגיש אותו, כי אין לנו שליטה על איך שאנחו מרגישים, ורק כשנסמוך על עצמנו שאנחנו יכולים להתמודד עם כל הרגשות הקיימים, נוכל להתחיל לשחרר שליטה ולא נצטרך להילחם או להכתיב כלום. כשנסמוך ונבטח בעצמנו נוכל להיבהל מרגשות אבל נוכל גם באותה מידה להירגע.