כל מה שהמוח שלנו מייצר – יש בו צורך. כאשר אנחנו נלחמים במשהו שלא נוח לנו איתו ומנסים להעלים אותו, אנחנו מחמירים את הבעיה ומתרחקים מפתרונה.
המוח יעשה הכל כדי להגן על מה שהכי יקר לנו, הרגש.
הפרעות מצב רוח זו כותרת שנתנו לתנודות במצב רוח. במקום לנסות להעלים אותה, צריך להבין קודם כל למה היינו צריכים לייצר אותה.
למה מצב הרוח שלנו זז?
מצב הרוח שלנו מגיב לרגשות שלנו, וכאשר מצב הרגש משתנה גם מצב הרוח. יש דברים שאנחנו מושפעים מהם רגשית באופן ישיר ומודע – ריב, מתח, אכזבה, אהבה, ציפייה, כאב, דאגה, מזג אוויר, ויש דברים שאנחנו מושפעים מהם באופן עקיף או לא מודע – תחושות של אנשים שחשובים לנו, רשת קוסמית שאנחנו קשורים בה ועוד.
מכיוון שמה שהכי חשוב לנו זה איך אנחנו מרגישים, כשמצב הרוח יורד, כל האנרגיה, כל המשאבים מופנים להעלאת המצב רוח, ובמקרה של מחלה, גם אם הגוף יודע ויכול לרפא את עצמו, לא באמת יכול לעשות את זה, כי כל החלקים עסוקים בשיקום מצב הרוח, ולא בריפוי מה שזקוק לריפוי, מה שגם מסביר את העניין של החמרת בעיות ,סימפטומים ומחלות במצבי לחץ.
כאשר אנחנו מתנגדים למצב הרוח שלנו, כאשר אנחנו מנסים לשלוט בו או להכתיב אותו, אנחנו מייצרים לחץ ובהלה ורק מחמירים את התנודות, כי אנחנו למעשה משדרים לעצמנו, בלי להתכוון, שאיך שאנחנו מרגישים זה לא בסדר. רובנו לא אוהבים שכועסים עלינו ולא אוהבים לאכזב. כאשר אנחנו משדרים לעצמנו שאיך שאנחנו מרגישים ומה שאנחנו עושים זה לא תקין – אנחנו מייצרים רובד נוסף של בהלה והתנגדות למצב הקיים, ובמקום להתחיל להתייצב אנחנו מחמירים את התנודות. רק כאשר אנחנו מפסיקים להכתיב לעצמנו איך להרגיש ורק כאשר אנחנו מפסיקים לצפות מעצמנו לא להיות עצובים כשמשהו עצוב קורה – אנחנו יכולים להתחיל לייצב את מצב הרוח. רק כאשר מצב הרוח שלנו מקבל לגיטימציה לכל תנודה שלו הוא יכול להפסיק להיבהל ולהתחיל להתייצב.
אז בפעם הבאה שיש תנודה במצב רוח – תשאלו את עצמכם איזה רגש לא נוח התעורר, וממה בעצם נבהלתם. אחרי שמפסיקים לכעוס, אפשר להתחיל לסלוח ולרפא.