כשלא נוח לי – אני זזה.
כשלא נוח לי עם איך שמרגישה, אזוז פיזית או מחשבתית.
אובססיביות יכולה להיווצר בדיוק במקום הזה, כשבמקום להרגיש את אותו רגש שלא נוח או נעים לי איתו, אני אעדיף לחשוב עליו, לנתח אותו, לנתח את הסיטואציה, את עצמי בתוך הסיטואציה, את האדם השני, וכל מה שרק אפשר שירחיק אותי מההרגשה שמציקה לי.
דרך נוספת – להתעסק במשהו שונה לחלוטין. לעבוד הרבה יותר, לחשוב על נושא אחר לגמרי, לפתח שם תלות כלשהי עד לרמה של חרדות והפרעות כמו ocd והתעסקות אובססיבית אחרת עם מחשבות ודרך נוספת היא לפתח מחלות.

אובססיביות

המוח הוא גאון. אם הוא עושה משהו, זה רק כי הוא צריך את זה. והוא צריך את כל זה כדי להגן עליי. אם אנסה לשנות את זה, הוא יתנגד. אם אלחם – הוא יילחם חזרה, לכן אני לא נלחמת בו. אם מנסים לכפות לשנות מחשבה או התנהגות זה רק מגביר את הלחץ ומחמיר את הסימפטומים ולרוב לא מביא תוצאות.
המטרה שלי היא להבין איך הוא עובד ואיך אפשר לעבוד איתו – if you can’t beat it – join it.
כשאני מבינה את הרגש המדוייק ממנו המוח רוצה שאתחמק, אני יכולה להתחיל לרפא את עצמי, לרפא את מערכת היחסים שלי עם הרגש הספציפי, ולאט לאט האובססיביות תשתחרר מעצמה, כי המוח יבין ויראה לבד שאין בה כבר צורך, וכשאין צורך – זה מפסיק להיות קיים.